פרחים רבים יש בעולם מכל גוון וצבע,
כולם פרחים, אך כה שונה היא פריחתם בטבע.
קיים הסוג המתבלט יפה וססגוני,
תמיד עולה הוא וצועק "ראו, הנה אני!"
גם אם אותו בזר תשים עם עוד מליון פרחים,
תשומת לבך תמיד ימשוך מכל שאר האחים.
לעומתו, ישנו אחד סגור וגם רגיש
והוא נפתח כל כך לאט כמעט מבלי שתרגיש
אך דע לך חבר יקר, אם תקרב היד -
ייסוג הלה בבהלה וייסגר מיד.
בתוך עצמו הוא יתכנס, עליו הוא יגלגל
המתן מעט, בתוך דקות אליך יתרגל
ואם קצת סבלני תהיה ובעל אורך רוח
תזכה לראות גם רגעים שהוא יפה פתוח.
שמעתי גם על סוג פרחים יפים ומסוכנים
מצוידים הם בחיקם בשפע דוקרנים.
הם מתהדרים בשלל צבעים, ריחם כה משכר
אל תתפתה להוד, יופיים – שמא תידקר.
וסוג נוסף יש מיוחד, נחבא אל הכלים
אותו תוכל למצוא תמיד מתחת לסלעים.
אך אם אינך רואה אותו אל נא תתייאש,
חפש היטב בכל מקום ודאי הוא מתבייש.
ישנם כאלה, שהחליטו, כך בלא ויכוח
כי לא החומר העיקר, אלא דווקא הריח.
לכן החליטו פה אחד זרעם כך לגדל,
את אבקתם הם משליכים אל רוח משתולל.
ישנם נראים כחזקים עם רוב עלי כותרת,
אך כל מגע קטן בהם מלמדך אחרת.
מיד יפלו כל העלים ויישאר גבעול
הנה הפרח החזק, בעצם, ריק מכול.
קצרה היריעה מלהכיל הכל
אולם נראה שכבר למדנו כלל אחד גדול.
כי אף על פי שאת כולם פרחים כאן נכנה
ראינו איך שכל אחד מחברו שונה.
לכל אחד ישנן תכונות ואופי משלו
מכאן נובע שההבדל באופן טיפולו,
שלא יהיה זה סתם טיפול כדי להיפטר
לא מספיק סתם מלמעלה מים להשקות
צריך מאוד להתקרב, לבדוק לחקור ולראות.
אחד פגעו בו מזיקים צריך לו לעזור
ואחד זקוק לחום ולקרן של אור
השלישי בישן כזה, מסתיר הוא את עליו
צריך באופן מיוחד שיתייחסו אליו
הקוצני יש להרחיק לבל ידקור כאן איש,
אך בודאי יש לעשות זאת בכלל בלי שירגיש.
ואם פתאום אתה רואה שבפינה מונח
אחד נבול, מסכן כזה, שכבר מזמן הוזנח
ראשו הרכין, נשרו עליו קמל והתייבש
ומצבו מעיד עליו - עזרה הוא מבקש.
נראה שכך היה לוחש לו רק היה יכול:
"גש חבר הושט לי יד, אוזל שעון החול"
פתאום לבך כמו צועק: אסור כאן לוותר
ללא משיב נעות שפתיך: "יחד נתגבר"
כל בוקר קום, השקה אותו בחום ובאהבה
והאמן שעוד יפרח, אל תאבד תקווה.
בתוך מספר ימים לפתע יתגלה -
חזר הצבע ללחיו והזדקר עלה.
הנה עם חום, תקווה בלב וגם חיוך קטן
כל פרח יפרח ויהיה הכי יפה בגן!!!
