ד"ר מלי דנינו
כמעט כל הורה מכיר את התופעה: הילד מתחיל חוג בהתלהבות, ותוך זמן קצר נמאס לו ממנו והוא מתקשה להתמיד. בכל שנה הוא מצטרף לחוג חדש, פעם תיאטרון ופעם כדורסל, פעם קפוארה ופעם ציור או נגינה - ובכל שנה מחדש פורש אחרי מספר מועט של מפגשים.
הדבר נכון במיוחד לילדים בעלי ליקויי למידה והפרעות קשב, שלהם קשה שבעתיים לצלוח משימות, כולל חוגי העשרה. האתגר שלנו כהורים הוא לבחור עבור הילד (או לעזור לו לבחור) חוגים שיפתחו אותו ויתרמו לו, וגם יסבו לו הנאה רבה.
לפניכם עצות יעילות שיסייעו לאלו שמתלבטים עדיין וחושבים שאולי אין טעם לבזבז שוב כסף ולרשום את הילד לחוג חדש. איך אפשר לעשות את זה אחרת השנה?
- להתייחס לחוגים ברצינות
התייחסו לחוגים כמעט כמו באותה רמת חשיבות שאנו מייחסים לשיעורים בבית הספר. כמו שלא טבעי שהילד יפרוש פתאום משיעור חשבון או טבע, כך הדבר גם לגבי חוג העשרה.
היחס הרציני מתחיל מבעוד מועד, מטרום ההרשמה. בררו מראש ככל הניתן פרטים על החוג: מה התכנים שיועברו בו, מי הוא המדריך, מה היחס בין מספר המדריכים למספר הילדים בחוג, מה גודל הקבוצה, מה הרכבה. מספר ילדים גדול מדי ביחס למדריכים, למשל, יקשה על מתן יחס אישי לילד. מומלץ מאוד לשתף את הילד במידע שאספתם.
לאחר ההרשמה, יחס רציני לחוג יכלול הקפדה על הגעה בזמן (ואפילו מוקדם יותר כדי להסתגל לאווירה), חזרות ואימונים בבית במידת הצורך, הקפדה על תלבושת החוג אם יש כזאת ועל כללי החוג האחרים. - בחירה מושכלת בחוג
פעמים רבות הבחירה בחוג נעשית באופן אינטואיטיבי. החוג נראה מוצלח לילד או להורה, ואנו ממהרים להירשם. אבל חשוב להפוך את הבחירה בחוג להליך מושכל ולשתף בו את הילדים. כדאי להתלבט בין מספר חוגים. להציע לילד כמה אפשרויות ולבחון אותן, כאשר ההתלבטות צריכה להתחשב באהבות ובתחביבים של הילד, אך גם בקשייו. בסופו של דבר בחירת חוג הוא תהליך, ולא בהחלטה קפריזית ואמוציונאלית בלבד.
מומלץ לבחור בחוגים עם ערך מוסף לילד, חוגים שביכולתם לבטא את יכולותיו וכישרונותיו של הילד. אפילו חוגים שישמשו דרך לעקיפת קשיי הילד.
למשל: חוג תיאטרון הוא דרך מצוינת לילדים עם ליקויי למידה ללמוד טקסטים, לשננם, לעמוד מול קהל. חוג בישול הוא גם דרך נפלאה לשנן מתכונים, לעבוד לפי סדר (קושי שכיח אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז), לתכנן מראש, לגייס סבלנות במעבר בין שלבי הבישול. החוג המתאים לילד יכול לתרום לחיזוק ביטחונו האישי. במקביל, כדאי להיזהר בהרשמה לחוגים המחייבים רמות ביצוע גבוהות, שאינן מותאמות ליכולת של הילד. ילד שחווה תסכול בחוג – ירצה כמובן לפרוש. - לא להתעקש עם הילד
לנו כהורים יש רצונות משלנו. פעמים רבות אנו מדרבנים את הילד להצטרף לחוג שאנחנו עצמנו היינו שמחים להשתתף בו, או שעונה על מהווים שונים שלנו ההורים. עם זאת, אסור לנו להתאהב בחוגים מסוימים, בלי לשים לב לרצונות, לחולשות ולחוזקות של ילדינו. - שיעור ניסיון ואפילו שניים
באופן כללי מומלץ תמיד לבקש ממפעיל החוג שיעור ניסיון אחד לכל הפחות. בשיעור הניסיון אפשר ללמוד מקרוב על אופי החוג, ההדרכה, התכנים, הילדים המשתתפים, אורך החוג, רמת ההנאה של הילד. שיעור הניסיון קריטי במקרה של היסוסים: האם החוג מתאים וראוי. הוא מהווה מדד להערכת הסיכוי שהילד יתמיד בחוג. - לא להגזים במספר החוגים
ילד זקוק לזמן פנוי, למנוחה ולבילוי עם חברים ומשפחה. לרבים מההורים יש נטייה לרשום את הילד לכמה שיותר חוגים, מתוך רצון לפתח אותו. חשוב לזכור- הילד עשוי לפגוש בחוג את הכישרונות שחבויים בו, אך גם את הקשיים שמהם הוא מעוניין להימנע. הרשמה לחוגים רבים מדי היא לעיתים מעייפת ולא מועילה. פעמים רבות היא מגדילה את הסיכוי שלילד יימאס מהחוגים וירצה להפסיקם. - לרשום יחד עם חבר
כדאי שלילד יהיה עוד חבר עימו בחוג. פנים ידידותיות ומוכרות יקלו על ההסתגלות, יפחיתו את רמת החרדה ויהפכו את החוג, בין היתר, גם למפגש חברתי נעים יותר. - יידוע על לקויות
ילדים עם לקויי למידה ו/או הפרעת קשב עלולים לסבול משלל בעיות, בין היתר: אי הבנת מסרים חברתיים, צורך בהסבר אישי נוסף, אי שקט וכד'. כדאי לנו ההורים ליידע מבעוד מועד את המדריך של הילד, כדי לגלות כלפיו אורך רוח ולהתחשב בקשייו. כפי שניידע את המורים בבי"ס לגבי קשיי הלימוד של הילד, כך צריך ליידע את המדריך בחוג. - קשר אישי עם המדריך
מדריך טוב הוא תנאי הכרחי לכך שהחוג יתנהל בצורה טובה. לטיב ההדרכה יש משקל רב על התמדת הילד. כדאי לפגוש את המדריך, להתרשם מהגישה שלו וליידע אותו, כאמור, בחולשות הילד (על אחת כמה וכמה אם יש לילד היסטוריה של נטישת חוגים). כדאי להדגיש בפני המדריך שקשר אישי וחיובי שלו עם הילד יכול לגרום לילד להתמיד או לנשור. - ריטלין בחוג - כן או לא?
ילדים שנעזרים בריטלין, או בתרופות אחרות סובלים מקשיים בריכוז ובויסות ההתנהגותי. רבים מההורים מניחים בטעות כי אין צורך שלקראת החוג יצרוך הילד את התרופה הקבועה שלו. ההנחה השגויה היא שבחוג הילד לא חייב להיות קשוב ומרוכז כמו בלימודים. הבעיה היא שילד הרגיל לקחת ריטלין, או תרופה אחרת בבית הספר, יתקשה בחוג לשמור על התמדה, על קשב וריכוז. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל ולפעול על-פי המלצתו. - דיאלוג עם הילד
כמו בכל משימה, חשוב לקיים דיאלוג רצוף עם הילד. מומלץ, לפחות בתחילת השנה, להקפיד לשוחח עם הילד לאחר כל מפגש ולברר עימו: איך היה לו החוג? האם נהנה? האם הכיר חברים חדשים? האם המדריך נחמד? וכד'. כך ניתן לזהות חולשות, או בעיות בזמן אמיתי ולטפל בהן. לא פחות חשוב, לבקש מהילד להדגים מה למד בחוג, או לבקשו לשתף את בני המשפחה בידע שרכש.